פסק-דין בתיק ב"ל 14091-02-11

1.         התובע, יליד 1955, הינו רופא שיניים, והוא עובד במקצועו זה כ-30 שנה. התובע הגיש לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה בשל ליקויים בעמוד השדרה הצווארי והמותני שנגרמו, לטענתו, בשל פגיעה בעבודה כתוצאה ממחלת מקצוע או מיקרוטראומה. תביעתו נדחתה.

לטענת הנתבע לא לקה התובע במחלת מקצוע, ולא הוכח קיומם של אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתו, שגרמו להתפתחות הכאבים (מכתב דחיה מיום 8.11.10 צורף לכתב התביעה).

2.         בהסכמת הצדדים התמנה מומחה רפואי אשר התבקש לחוות את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקויים בעמוד השדרה של התובע לבין עבודתו. בחוות דעתו קבע המומחה, ד"ר אסא לב, אל כי:

"ג. מחלתו של התובע אינה מופיע ברשימת מחלות המקצוע שבק"ת של המוסד לביטוח לאומי והיא אינה ייחודית דווקא למקצוע רופא שיניים.

ד.ניתן להחיל את הפראדיגמה של מיקרוטראומה להסבר ההשפעה של תנאי עבודתו של התובע על התפתחות המחלה שכן כל אירוע של פיתול הגוו תוך כדי רכינה קדימה יוצר לחץ חריג בתוך הדיסקה הבין חוליתית וגורם לעקה של מעטפת הדיסק, עקה שיכולה לגרום לדפורמציה קבועה של המעטפת. ההשפעה המצטברת של אירועים כאלו תגרום לדפורמציה משמעותית שביטויה הדימותי הנה בלט או בקע של הדיסקה.

ה.כאמור בד. הפגיעות המחוללות דפורמציה קבועה של מעטפת הן בלתי הפיכות".

בתשובותיו לשאלות ההבהרה חזר ד"ר לב אל על מסקנותיו דלעיל, וצירף רשימה חלקית של מחקרים שעניינם חשיפת יתר של רופאי שיניים למחלה ניוונית של הדיסקות הבינחוליתיות.

3.         התובע טוען כי הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת פגיעה על פי תורת המיקרוטראומה, והוכחתו של קשר סיבתי בין עבודתו לבין הליקויים בגבו. על כן יש לאמץ את חוות דעת המומחה במלואה.

4.         מנגד טוען הנתבע כי המומחה נקט בלשון כללית ובלתי מחייבת, וכי האפשרות שהליקויים בגבו של התובע נגרמו בשל מחלתו הינה רק אחת מתוך כמה אפשרויות קיימות. מכאן שהתובע לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו, ויש לדחות את תביעתו.

5.         בחוות דעתו הבהיר המומחה בהרחבה מדוע במהלך עבודתו של רופא שיניים, ובשל פיתול הגב והרכינה קדימה נוצר לחץ חריג על הדיסקה הבינחולייתית הגורם לעקה של מעטפת הדיסק. השימוש במילים "יכולה לגרום..." אינן מערערת בהכרח את האמור בחוות הדעת. כבר נפסק כי:

"לא בכל מקרה בו המומחה הרפואי קבע בחוות דעתו כי 'עלול', 'ייתכן ש' או 'אין לשלול' קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין הופעת האוטם, מתחייבת המסקנה כי לא הוכח קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין אוטם שריר הלב. יש לבחון בכל מקרה את חוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות בכללותן, תוך בחינת הקשר הדברים בו נעשה שימוש בביטויים האמורים (עב"ל 106/07 דורית גלס נ' המוסד לא פורסם; עב"ל 618-09 ג'ינט גנגינה נ' המוסד לא פורסם".

דברים אלה יפים, בשינויים הנדרשים, גם לענייננו. עצם השימוש במילים "עלול" וכדומה, אין בהן כדי לערער את האמור בחוות הדעת במקרה זה.

המומחה פירט בחוות דעתו את המנגנון שעל פיו נגרם הליקוי בגבו של התובע. אמנם ככלל לא תיושם תורת המיקרוטראומה במקרה של מחלת גב, אולם במקצועות מסוימים ניתן לקשור הופעת מחלת גב לתורת המיקרו טראומה (עב"ל 338/96 המל"ל - עובדיה יוסף, פד"ע לו 213). רופאי שניים נמנים עם אותם מקצועות לא רבים שבהם נפסק כי הליקוי בגבו של המבוטח נגרם בשל עבודתו על פי תורת המיקרוטראומה (ראו למשל: דב"ע מז/ 0-128 יהודה פרידמן המל"ל, פד"ע כ 225).

לפיכך מתקבלת התביעה, ואנו קובעים כי הליקויים בגבו של התובע נגרמו בשל עבודתו, על פי תורת המיקרוטראומה.

הנתבע ישלם הוצאות התובע בסך של 4,500 ש"ח.

ערעור על פסק-דין זה, ניתן להגיש תוך 30 יום מיום שיומצא לצדדים, לבית-הדין הארצי לעבודה.

ניתן היום,   ‏יום חמישי 19 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".